מסכים ירוקים בישראל, מסכים אדומים בעולם
אם אפשר ללמוד משהו מתגובת המשקיעים בשבוע החולף, השבוע הראשון ל"שאגת הארי", זה הפער המעניין בין ישראל לעולם. בישראל, המסכים הירוקים (מאוד) מרמזים שהשוק מתמחר תרחיש של הצלחה גדולה בזירה הכלכלית, ובפרט ירידה בפרמיית הסיכון, בעוד שבשווקים הגלובליים המסכים נצבעו באדום על רקע החשש המרכזי מפני הזינוק במחירי האנרגיה – ככה זה שמיצרי הורמוז בכותרות. ובארה"ב, פורסם דו"ח תעסוקה חלש במיוחד, שהחזיר לכותרות את המושג "סטגפלציה".

נתחיל מהביצועים החיוביים בשוק המניות המקומי – מדד ת"א 35 עלה ב-5.5%, ת"א 90 עלה ב-8.7% ות"א 125 עלה ב-6.3%. הסקטורים שבלטו לחיוב השבוע – ת"א נפט וגז, ביטוח ובנייה. מתחילת השנה, מדד ת"א 35 עם עלייה של 20% (!), תשואה עודפת של כ-22% על מדד הדגל האמריקאי (S&P500).
למי שתוהה מה עומד מאחורי האופטימיות (ואפילו האופוריה) בשוק המקומי, נראה שהמשקיעים כבר מביטים ליום שאחרי - ומה הם רואים שם? מזרח תיכון חדש. צמיחה מהירה יותר, הייטק שחוזר להוביל, חברות ביטחוניות שממשיכות ליהנות מביקוש גבוה, הרחבת הסכמי אברהם, ובעיקר - ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. השילוב הזה, של פחות פרמיית סיכון לצד יותר צמיחה, הוא בדיוק המתכון להתרחבות מכפילים - וזה כנראה אחד ההסברים להתנהגות השוק בימים אלה.
ועדיין, לצד האופטימיות חשוב לזכור שהסיכונים לא נעלמו. המרכזי שבהם הוא תרחיש של מערכה ממושכת שתפגע בפעילות הכלכלית ובשגרה, ותכביד גם דרך הרחבת הגירעון.
ההסתברות להפחתת ריבית בסוף חודש מרץ פחתה לכ-35%, כשבמצטבר שנה קדימה המשקיעים מתמחרים כ-3 הפחתות ריבית (ריבית גלומה 3.22%).
האופטימיות לא פסחה גם על המטבע המקומי - השקל התחזק בשבוע החולף בכ-2.3% מול סל המטבעות, וב-1.5% מול הדולר לרמה של 3.09 שקלים לדולר, זאת למרות שבמקביל הדולר דווקא התחזק בעולם.